אימון לפיתוח קריירה וביטוי עצמי, סדנאות לכתיבה יוצרת, עריכה ספרותית, כתיבת סיפורי חיים וביוגרפיות

תבשיל החצץ

 

 

מאת: קטי פישר

 

 

 

 

 

 

    "המַיְסטר יאנוש פארקש היה איש יקר, למרות שהאכיל אותנו הרבה מרורים. אני, לעומת זאת, האכלתי אותו חצץ ואבנים."

 

    כך פתח אבי את סיפורו כשהוא משלח את מבטו למרחקים ומעביר את אצבעות ידו השמאלית בין שערותיו שהלבינו והידלדלו עם השנים. בידו הימנית אוחז מקטרת כבויה ומידי פעם, מכניס אותה אל פיו, מוצץ מציצה ארוכה כאשר מבטו נשאר תלוי אי-שם אצל הלא נודע. לאחר כמה רגעי שתיקה הוא ממשיך בשקיקה.

    "הייתי בן שתיים-עשרה שנה כאשר נשלחתי אליו להיות לו לשוליה. הורי היו עניים ולא יכלו לשלם את המשך לימודיי, לכן החליטו שעלי ללמוד בהקדם מלאכה שתביא עמה פרנסה. תהיה חייט אמרואהה, את זה כבר סיפרתי בפעם הקודמת, נכון, נכון, ככה זה בגילנו המופלג. אז אחזור אל המַיְסטר.

    הוא היה רב-אומן במלאכתו ורבים עלו אליו לרגל כדי ללמוד ממנו את אומנות החייטות. אשרי שזכיתי ללמוד אצלו. בית-מלאכתו וביתו, היו בטֵלֶגְד (עיירה בצפון טרנסילבניה). נמוך קומה היה, שמן למדי עם כרס שהולכת לפניו. פניו היו עגולות ואדמומיות, עיניו שחורות, הלובן שבהן הצהיב מזמן והאדים בשטף נימי דם. שערו, שהיה פעם, לפחות על-פי הסיפורים, חום ומתולתל, נראה אפור וקודר כמו אפר. שפמו שניכר בו זכר צבעו הקודם, היה מסורק תמיד וחתוך בקצוות. אני זוכר אותו מעשן מקטרת בכל רגע פנוי, יושב בכיסאו המרופד, המיועד רק לו, נשען לאחור, מביט למעלה במבט מלא כיסופים וגעגועים, כמי שמנסה להינתק מהבלי העולם הזה ולגעת במלאכים. תוך כדי כך היה מוצץ את קצה המקטרת מציצה ארוכה, ממתין זמן מה ופולט לבסוף כמה עיגולי עשן שהתפוגגו להם לתוך עולמו המרחף אי-שם ממעל. לעיתים, בעיקר בשעת צהריים תוך כדי המתנתו למלאכים שירדו ויעלו בסולמו הפרטי, נהג להירדם עם פה פעור ולאחר כמה דקות ניתן היה לשמוע את נחירותיו מנסרות את חלל בית המלאכה בקולי-קולות. אף אחד מאתנו, השוליות, לא העז להפריע את מנוחתו זו. כעבור זמן מה, היה קם בפתאומיות, מתחיל לצעוק ולחלק הוראות. המלאכים, הכיסופיםנמחקו כלא היו.

    יאנוש פרקאש היה אדם קשה אשר הרביץ בנו תורה, כפשוטו. הוא נהג להכות אותנו על כל דבר פעוט שלא נראה לו. איש לו יכול היה לעצור בעדו באותם ימים של תחילת שנות העשרים. לעיתים קרובות אחז באוזני בחוזקה וסובב אותה עד כי נדמה היה לי שהוא הולך לתלוש אותה ממקומה. לא פעם נשארו לי פצעים וכתמי דם מאחורי האוזניים.

    מורנו ורבנו נהג בגסות-רוח לא רק אתנו, אלא גם עם אשתו. הדיבורים אתה וכלפיה התנהלו, על פי רוב, בצעקות וקללות. ביטויו השגור בפיו היה:

Rosham edes”, hogy a fene egyen meg " ("רוזה יקירתי", שתיפח רוחך באשר אַת).וזה נאמר כאשר מצב רוחו היה מרומם."

 

    חיוך עולה על שפתי אבי. הוא מוצץ שוב את המקטרת, מוציא אותה מפיו, מביט בה ופונה לעבר השולחן הקטן אשר לצידו. על השולחן מונחים מאפרה גדולה, חבילת הטבק, קופסת גפרורים והכלים המשרתים אותו במלאכת המילוי והניקוי של המקטרת המונחים בסדר מופתי בקערת עץ. הוא לוקח בקצות אצבעותיו כמות קטנה של טבק, דוחף אותה לתוך הלוע הפעור והשחור, שולף מתוך קערת העץ את אחד הכלים ומהדק בעזרתו את הטבק היטב. לאחר שזה הודק כהלכה, הוא מדליק אותו עם גפרור לאט לאט, תוך כדי כמה מציצות ושאיפות, מרים את מבטו שוב ופולט כמה עיגולי עשן לתוך האוויר. הוא מוריד את עיניו ומוציא את המקטרת מפיו.

    "מבין תפקידנו השונים כשוליות היה להביא לו את האוכל, שהכינה אשתו עבורו, מהבית לבית המלאכה. באחת מהפעמים שבהם הבאתי לאדוננו את האוכל, קרתה לי תקלה קלה. סיר האוכל, שהכיל את ה"פַפְריקַאש" האהוב עליו המכוסה היטב במגבת מטבח, נפל מידי וחלקו נשפך על דרך העפר. נתקפתי פחד נוראי. אם אומר לו את האמת, יש להניח שיהרוג אותי במקום על שהעזתי לגרוע מהדבר היקר לו מכל - מהאוכל. עוד אני חוכך בדעתי ומנסה למצוא פתרון קסם, מצאתי את עצמי אוסף ביָדַי מדרך העפר את חתיכות העוף והגָלוּשְקָה שנשפכו, משיב אותם אל הסיר ומערבב עם האצבעות את רוטב הפפריקה הסמיך והאדום, שיראו כמה שפחות את גרגירי החול וחתיכות העפר שנכנסו לשם. לבסוף כיסיתי את הסיר שוב עם מגבת המטבח כאילו דבר לא קרה. בשובי מדרכי הגשתי לאדוננו את ארוחתו והוא החל לאכול בתאווה רבה ותוך כדי זה קלל את אשתו בקולי קולות.

    רוזָה יימח-שמך וזכרך, רוצחת שכמותך. תראו, היא מנסה להרוג אותי, היא הכניסה לאוכל חצץ ואבנים, שהברק יכה בך

    אך גרגרן שכמותו המשיך לאכול עד הגרגר האחרון, ואני - המשכתי במלאכתי כהרגלו של יום."

 

    "כמה זמן צריך לחכות לכם? האוכל מתקרר! אמרתם שאתם כבר מגיעים, ה כ ב ר  הזה היה מזמן." נשמע קולה הכועס של אִמי מכיוון המטבח. אבי מביט במקטרת ארוכות, מניח אותה בתוך המאפרה הגדולה שעל השולחן בתנועה איטית וקם מכיסאו המרופד.

    "בואי,  נלך  לאכול  כמצוות הגברת. לא רק גברת, לאחרונה גם שרת הבריאות, דואגת  לבריאות  של

כ ו ל ם, היא אומרת שצריך להוריד את הכרס" וטופח על כרסו, "אז נלך לכרסם ירקות ועוף מכובס כמו שאתם קוראים לזה איכס."    

 

 

שלח לי דואר
ענן תגיות
קליופה דע את הסיפור של עצמך קטי פישר סדנאות לכתיבה יוצרת עריכה ספרותית ליווי אישי בכתיבה ספרותית חוות דעת על טקסט ספרותי לפני הגשתה להוצאה לאור או לפני פרסום אימון לכתיבה אימון אישי אימון קבוצתי סיפורי חיים כתיבת ביוגרפיות פיתוח קריירה ביטו כתיבה יוצרת בכרמיאל ובצפון כתיבה יוצרת בצפון כתיבה יוצרת למבוגרים כתיבה ספרותית סיפור ביטוי עצמי אימון אימון אישי/עסקי סדנאות לארגונים אימון להתפתחות אישית מה הסיפור שלך סיפורים דפוסי חשיבה פרדיגמות. כתיבה יוצרת ספרות עריכה של ספרי פרוזה עריכה של ספרי ילדים וחריזה עריכת ספרי מדע בדיוני ופנטזיה כתיבת סיפורי חיים וביוגרפיות. ליביה אהובתי בחלוף הרכבות סופרים קוראים. סיפור קצר בורא פרי הגפן. עריכת ספרי ילדים עריכת ספרות עריכת טקסט עורך ספרותי ירון וטבעת הקסמים גן הנמלים השמחות עידן האתמול דביר שושן הכדור הכחול לאה ספיר. מאמרים מאמרים בספרות אידה פינק הגן המפליג למרחקים מול הראי עקבות כל הסיפורים אידה פינק רשימה על יצירתה של אידה פינק שואה זוועות השואה זמן זיכרון השואה מילה דוד וינפלד. חדר משלך חדר משלך ווירג'יניה וולף נשים וספרות כתיבה נשית כתיבה גברית חדר משלך והכנסה קבועה כל מי שרוצה לכתוב מסה השקפה מטריאליסטית תפיסה רומנטית גיין אייר שרלוט ברונטה מסורת של כתיבה נשית הנאמנות לעצמך ככותב אמילי ברונטה גיין אוסטין הטרוטופיה מישל פוקו "דייר קנאי של המרחב" תולדות השיגאון בעידן התבונה תפיסתו הגיניאולוגית - ארכיאולוגית של פוקו צאצאי הזמן עדי אופיר - עיון מחודש בפוקו המיפוי של ידע כוח המרחב הפיסי של הדברים המרחב המושגי של המילים על מרחבים אחרים מרחב ידע כוח הרצאה הרצאות מיתוסים ואגדות שינוי פרדיגמות שינוי הפרדיגמות הוא שינוי הסיפור הפיות נשארות מובטלות בקשות שאיפות. כתיבה יוצרת לנוער כתיבה יוצרת ככלי לביטוי עצמי.כתיבה יוצרת - סדנת קיץ אוגוסט 2013. מאמר על כתיבה יוצרת לספר על עצמי. חירות חירות אישית חירותנו האישית מימוש עצמי יעוד אימון לפיתוח קריירה. מתווה לסיפור. בחלוף הרכבות. סיפורים קצרים תבשיל החצץ קטי פישר. דע את עצמך דע את הפרדיגמות של עצמך שינוי פרדיגמות תבניות חשיבה סיפורים המשקפים את דפוסי החשיבה שלנו שינוי הסיפור. הזדמנויות החמצות והסיפורים שביניהם פראץ קפקא סיפור הדחייה סיפורים ופרקי התבוננות הסיפורים המשקפים את דפוסי החשיבה שלנו קליופה דע את הסיפור של עצמך הזדמניות כשלונות הפחד מכישלון. מיתוסים אגדות שינוי. יהודה עמיחי הזמן - יהודה עמיחי קובץ שירים שירים הבית מוקשים וקברים שירי המשך נתן זך יבשה אבודה - נתן זך אנטי מחיקון - נתן זך בית מגורים זמני עכשיו ברעש - קובץ שירים הזמן הוא דיירים בתים נצחיים הבית המקופל האימאג' הקונפליקט בין היסוד הקבוע ל ווירג'יניה וולף נשים וספרות כתיבה נשית מסה. נוער כותב כישורי כתיבה מיומנויות כתיבה טיפוח ועידוד כתיבה יוצרת ביטוי עצמי לבני נוער נוער בתקופת הסמארטפונים והטאבלט. הרצאה חוויתית אודיסאוס אודיסיאה הקשת של אודיסאוס השגת היעדים והמטרות הייחודיות שלך השיבה של אודיסאוס הביתה ייעוד חזון אוטנטי. דייר קנאי של המרחב המיפוי של ידע כוח.